מתקן קינטי "קצב הספירלה" חוקר את הזמן כמשהו אלסטי, יחסי וחי. רצועה של פלדת קפיץ נירוסטה מעוצבת לצורה המתפתחת ללא הרף באמצעות שלושים זרועות מכניות. הזרועות נעות בקצבים עדינים, מוסטי-פאזה. כשהספירלה נושמת, מתפתלת ומארגנת מחדש את עצמה, אין שני רגעים זהים. היצירה שואבת השראה מקפיץ ההנעה הראשי של שעון מכני. היא מפרשת מחדש את המתכת המגולגלת ככלי קיבול לאנרגיה אגורה ולזרימה זמנית. התנועה אינה חוזרת על עצמה. במקום זאת, השינוי נחשף דרך וריאציה מבוקרת. הזמן אינו נמדד, אלא מורגש.